אני וארז, בעלי, אוהבים לטייל ביחד ולצבור חוויות משותפות. הוא אוהב לתכנן כל פרט בטיול ואני.. פחות. אני יותר אוהבת לזרום ולראות לאן הדרך תיקח אותנו. אני אוהבת הפתעות והוא…פחות. למרות, שאנחנו שונים יש בנינו גם הרבה דמיון. שנינו סקרנים לדעת וללמוד תחומים חדשים והדרך המועדפת עלינו היא להגיע אל מקומות נפלאים ביחד. אחד המקומות, שלדעתי חייב להשתלב בטיול בכרתים הוא ארמון קנוסוס (Knossos) הנמצא בהרקליון. תרבות עשירה ומעניינת באתר ארכיאולוגיה מקסים בכרתים ולכבוד כך שיתפנו פעולה, ארז ואני כדי לספר לכם על התרבות המינואית. הוא כתב ואני צילמתי.
רובנו נוהגים לחשוב על כרתים כעל אי של שמש , אוכל טוב , אנשים נחמדים ומאירי פנים ובסה”כ כיף .
אכן מקום כייפי ואולי מה שיגביר עוד יותר את הכיף זה להיחשף מעט להיסטוריה של האי המקסים הזה ואינני מדבר על ההיסטוריה של השנים האחרונות , אני מדבר על כ 4,000 שנה אחורה בזמן .
כשהאדם הוא צעיר הוא נוטה לחשוב שהוא נמצא בשיא הקדמה, המיחשוב ,הדרכים והסייבר וניתן לשכוח ,שהיו בני אדם גם לפני אלפי שנים וגם הם קיימו תרבויות , גרו בערים רבות תושבים , פרנסו , סחרו ויצרו מנגנוני שלטון מוצלחים לא פחות מהיום ובדרכים לעתים שונות מאוד מהיום .התרבות המינואית התקיימה בכרתים במשך מאות שנים כששיאה היה סביב ה 1,700 שנה לפני הספירה וקיצה היה סביב ה 1,300 לפני הספירה .
תרבות
מה היה שמה של התרבות בכרתים בשנים הללו? התרבות ,שסחרה בעוז בכל אגן הים התיכון , היוותה בסיס כלכלי מוצלח, שהיה מקור לחיקוי בעמי האזור . שמה בוודאי לא היה העם המינואי. מדוע לא ?
השם התרבות המינואית ניתן על ידי ארכאולוג מפורסם באנגליה, ארתור אוונס שמו. הוא היה ראש החוג לארכיאולוגיה ועלה במקרה על חותמים, שנראו לו מיוחדים בעת שיטוטיו ביוון. החותמות הללו היו כל כך ייחודיות, שהן עוררו את סקרנותו ומישהו אחר איתר בשנת 1895 כי מקורן מהאי כרתים וכך הוא החל להתעניין באי. במסגרת חקירותיו הוא החליט לרכוש חלקות גדולות של קרקע והתחיל לחפור בהן לאור שמועות וסיפורים ששמע מבני המקום. בשנת 1900 התחילו חפירות האתר הנקרא קנוסוס. עם התפתחות החפירות התגלתה עיר ענקית ומורכבת מאוד לצד כתבים מקומיים, שאיש לא הצליח לפענח עד כה. היות ,שהעיר ומבנה רשת המים והביוב שלה נראו לו כמבוך ,החליט אוונס לקרוא למקום ולתרבות שהייתה שם על שמו של המלך מינס מהמיתולוגיה היוונית. האגדה מספרת, שבנו שנולד מעוות ונראה כחצי אדם וחצי שור הונח במרכזו של מבוך ומכאן ניתן השם כשמו של המלך מינס ,לעם המינואי ולתרבות המינואית . בהמשך תגלו כי לא היה כזה מלך בכרתים ושהמציאות אף עולה על הדמיון .
כתבים
בחפירות העיר הנפלאה קונוסוס, שהחלו בשנת 1900 והסתיימו בשלב הראשון בשנת 1905 גילו אוסף גדול מאוד של פריטים, שחשפו מעט מהעבר המסתורי של העיר, של התרבות ושל כרתים בכלל. למה מסתורי ?
מצאו כתבים רבים משני סוגים: האחד נקרא כתב לינארי A, כתב הדומה לכתב החרטומים המצרי, אבל שונה מאוד ממנו בפענוח ולא היה אפשר לתרגם על בסיס הכתב המצרי דבר וחצי דבר.
הכתב השני, ניתן לפענוח והוא היה כתב, שפירט במדויק סחורות, שנאגרו במחסני הארמון. מניחים, שהיו עסקאות חליפין ושהמטבע היה סחורות, שהתקבלו כמו שמן ,גרגירים ומוצרי צריכה נוספים.
מרכזי שליטה
בעוד שאת הכתב לא ניתן לפענח עד כה, כן ניתן להסיק מסקנות מהמבנה האדיר שנחשף בעיר. חלוקת החדרים בארמון, שטחי ההתכנסות וציורי הקיר שחשפו חלק מהתרבות שפיארה קרבות שוורים. ציורי אקרובטיקה מדהימים בהם ניתן לראות גברים עושים סלטות באוויר מעל השוורים במעין חגיגה מוארת של פסטיבל ואני מניח שגם יש כאן אלמנט פולחני וחשיבות לשור ולמעמדו בתרבות ההיא . אולי מכאן שאב סר אוונס את השייכות לסיפור על המבוך, שבמרכזו איש השור.
מעמד האישה
על פי חלוקת מבנה החדרים בארמון ניתן לראות מספר דברים ברורים. חדר קטן יחסית אך מכובד למלך ככל שהיה, מערכת חדרים מפוארת וגדולה הכוללת ציורי קיר וחדר רחצה למלכה . בציורי הקיר, שבארמון ניתן לראות נשים חשופות חזה מקושתות בתכשיטים וצבע עורן לבן. בניגוד לכל ציורי הקיר הקיימים כאן ניכרת גאווה רבה מצד הנשים הללו ולא שום ניסיון להסתיר את העירום שלהן. כאשר ניתן לראות מנגד, גברים עם גוון עור שחום הנראים ממעמד מעט נמוך מזה של הנשים. ברור כי הגברים היו שזופים מאור השמש העזה בכרתים ואילו הנשים שמרו על חזותן הלבנה. בנוסף ניתן לראות גם כוהנת או אישה כדמות פולחנית המחזיקה בידיה שני נחשים, אישה זו נראית ייחודית ומוצגת כבעלת עמדה וכוח .
מה לא רואים בציורי הקיר : לא רואים מלך , לא רואים פקידים , לא רואים שום סממן לפסלים או שייכות לפוריות או מין מכל סוג שהוא.
ההנחה לסיכום
התרבות הכרתית העתיקה, המינואית נשלטה ע”י מלכה ולא מלך, הדת והפולחן הותוו ע”י כוהנת ולא כוהן, הנשים היו חשופות חזה ללא כל אלמנטים מיניים . להזכירכם מדובר בתרבות, שהתקיימה לפני אלפי שנים, ספגה רעידות אדמה קשות, השתקמה וניהלה יחסי מסחר עם כל העמים באגן הים התיכון במשך שנים רבות .
אז אם מישהו היה אומר “בוא נראה מה היה קורה לו נשים היו שולטות בעולם” ניתן לראות כאן דוגמא קטנה , מעשית ואמיתית כתשובה לשאלה הזו .
כאמור , שונה מכל מה שראינו עד כה בעת ההיא ועד עכשיו ..